ליום הזה קוראים יום הזיכרון

ומשמיעים צפירה ועומדים דום,

ומדברים "עליהם" שנתנו "הכל",

"שהקריבו" ואומרים "בזכותם"...

ומדברים עלינו שנשארנו,

הכל בלשון רבים.

הם- "המחיר", "הגיבורים",

הם האנשים שהיו ועודם,

ובכל זאת אינם.

והם באמת רבים- רבים מדי.

ואתה- אחד.

ובהישמע הצפירה

בשקט הזה הכואב

ובדום הזה הנוקב

אתה איתי ואני איתך

רק איתך

ועיניי דומעות.

ואני חושבת –

הרי בצפירה הזאת לא ישמעו

אם אזעק בקול, בכל הכוח:

אלוהי המלחמות,

די! עד מתי? למה?... לא עוד!!!

היום ה' באייר, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה.

יום שמייחד את העם כולו עם זכר 23,646 החללים

שמסרו את חייהם להגנת המדינה.

אומה שלמה עוצרת נשימתה, עת נשמעת הצפירה המצמררת

כדי לכבד את זכר "טובי בניה ובנותיה".

יום זה מוקדש להתייחדות עם זכר הנופלים כולם,

ללא הבדל מעמד והשקפה, דרגה ויחידה, דת ועדה.

ביום מיוחד זה נמוגות כל המחיצות ותחושת אחדות ושותפות גורל

הופכות לחזקות מתמיד.

אנו מחבקים את המשפחות השכולות ומביעים תקווה ותפילה

שלא יתווספו עוד שמות לרשימה הארוכה והכואבת של אלה

שאבדו לנו לבלי שוב.

בתום יום הזיכרון עם ישראל יצא לחגוג את חגיגות ה-70 למדינתנו.

העובדה כי אנו חיים בביטחון במדינה חופשית, דמוקרטית ומפותחת

היא בזכות הבנים והבנות שהקריבו את חייהם למעננו.

נזכור אותם לעד.

--------------------------------------------------------------------

מרחבים כיתתיים